יום מספר 2 - מצ'אנג מאי לצ'אנג ראי

Haim Ziv
31 באוג׳ 2022
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 3 באוק׳ 2022

את הבוקר התחלנו מוקדם (ממש!!!) בשעה שש. התארגנו מהר וירדנו לחדר האוכל כבר בשעה שש וחצי בבוקר, כי קבענו עם קאי לשעה שבע וחצי.

המזוודות הועמסו בוואן המפנק. השתיה הקרה חיכתה לנו ויצאנו לדרך.

גם כאן, כמו בדרום אפריקה, גילינו שיש התייחסות שונה לחגורות בטיחות ובכלל - התנועה בכביש זורמת בכל הכיוונים, כך שחייבים להביט היטב לכל הצדדים, כל הזמן.

כן, אתם רואים טוב. בטנדר יושבים אנשים ויש עוד מישהו שסתם עומד לו בחוץ.

לאחר כשעה וחצי נסיעה בנוף מהמם הגענו לפה

זו חווה אקולוגית שמגדלת אורז ודברים אחרים, והיא גם חוות פילים שיקומית . היה לנו חשוב לבקר בחווה כזו ולא באחת שמעודדת התעללות או רכיבה על פילים.

התלבשנו בתלבושות מסורתיות ויצאנו לטייל במרעה

הגענו לארבעה פילים נחמדים ביותר, והבאנו להם לאכול בננות. מסתבר שפיל אוכל כ200 ק"ג אוכל ביום, שמורכב מבננות וקני סוף.

לאחר מכן יצאנו איתם לטיול באיזור. שימו לב שאין כל שימוש במקלות ואם הפיל רוצה לעצור לאכול משהו, מחכים לו. הם בהחלט מטופלים היטב.

אחר כך הפילים נכנסו לעשות אמבטיה...

ואנחנו בעקבותיהם

כשפיל נכנס לבריכה זה בדיוק כמו בריכת הגלים בשפיים, אבל כשארבעה פילים נכנסים לבריכה, האפקט שונה לגמרי....

אל החווה הגענו באמצעות קאי. לא ניתן להגיע לשם ברכב רגיל וחיכה לנו ג'יפ בנקודת הכניסה, שם החלפנו מכוניות. הנהג שלנו חיכה לנו בוואן, ואנו המשכנו בנסיעה של כמה דקות אל עבר החווה.

נפרדנו מהפילים והמשכנו אל עבר היעד הבא, ולא ידענו בדיוק לקראת מה אנו הולכים...

כעבור שעה נסיעה עצרנו, שמנו רתמות, עלינו על רכב מאחורה ונסענו בעמידה. לרגע הרגשנו קצת כמו המקומיים פה...

ואז צעדנו בג'ונגל....

וטיפסנו לא מעט מדרגות ....

והתחלנו במסע אומגה מהיר מנקודה לנקודה, כאשר הארוכה שבה היא 500 מטר. כמה זמן לוקחת נסיעה כזו? בערך דקה כשאתם תלויים בין שמיים וארץ ונתונים לחסדי כבל ברזל קטן וגלגלת חביבה שמקפצת עליו. סה"כ מרגיע.

אחרי שסיימנו את מסלול האומגה שנמשך בערך שעה וחצי, הבנות רצו להתנדנד על הנדנדה המשוגעת הזו. אני העדפתי לחכות בצד ולצלם...

כשסיימנו, גילינו למה היה לנו שווה לקחת את קאי. גילינו שיש שם מסלול של 2 ק"מ בירידה עם מכוניות באגי, והחלטנו לעשות אותו. מי שהגיע דרך הזמנה של סיור - יצא מיד בסיום האומגה חזרה, בעוד אנחנו נהננו מהקארטינג המדליק הזה. שווה ומומלץ!!!

הילדים רצו לעשות עוד סיבוב....

לאחר נסיעה במסלול, כשהגענו למטה, קאי כבר חיכתה לנו עם הנהג ויצאנו לדרך לתחנה הבאה. אמרנו לה שהילדים שלנו עם חיך רגיש ולא ממש מתחברים לאוכל התאילנדי. היא אמרה לנו לא לדאוג ואחרי בערך שעה נסיעה, הגענו למסעדה מהממת!

נכנסנו פנימה ורצינו לשבת, אבל המלצרית נופפה לנו עם היד ואמרה שאנו לא יכולים לשבת בשולחן שרצינו... במקום זאת לקחה אותנו והושיבה את כולנו בחדר פרטי שקאיי סידרה לנו.

והאוכל? היה מעולה!

אחרי שסעדנו את לבנו, המשכנו הלאה אל עבר המלון בצ'אנג ראי. מכיוון שהדרך ארוכה, עצרנו למנוחה קלה במעיינות חמים. סליחה. רותחים אש. ברמה שפשוט אי אפשר להכניס את הרגליים פנימה.

ממש ליד יש נשים ששמות ביצים במים, מבשלות אותן ומוכרות ביצים קשות. לא ניסינו...

השמש ירדה, שתיקה ירדה על הרכב ועת ששקעה השמש הגענו למלון MORA בגשם זלעפות. למדנו לא להתרגש מהגשם, שנראה היה שאם יורד - זה בעיקר בשעות הלילה ואם ביום - אז למשך חצי שעה שעה לסירוגין.

במלון קיבלו אותנו בשמחה ובמטריות!

ויותר מזה - מסתבר שיש טרנד לצלם במצלמת פילם, אז הזמנו פילם דרך אתר שנקרא LAZDA (שהוא בעצם אליאקספרסׂ בתאילנד) והוא חיכה לנו במלון. במלון היו מספיק נחמדים ואדיבים לתאם את המסירה עם הדואר וכשהגענו חיכו לנו 2 חבילות של פילם. עכשיו נשאר לחכות ולראות איך יצאו התמונות...